23Mar1940

.....

My mother is worried not to get any letters from my sister. She is pleased to tell me that they have been promised a special certificate to come to Palestine. They hope to get all the money necessary together. Part of it has been promised to them be my father's sister. As they have all the papers they hope to be on the list for those that are leaving soon.

My mother asks if perhaps I can help to get some of the money for them or get some advice from somebody. She wished she had given her Violin to my brother when he left for Palestine, as she will not be able to take it along with her. She hopes I make the most of learning opportunities, so that later in life I will be able to pass on my general knowledge to my children. How nice it was last Pesach. This year there will just be the two of them. My mother fell asleep so my father writes to me. He has just read “Night and Morning” by the same author as “The last days of Pompey”.

My mother has woken up again and asks if I have any connection to Gisela Warburg. Perhaps she could be helpful in arranging for my parents to get $200 that they still need for their travel arrangements. Now you know what bothers me besides thinking of you my children and missing you terrible. Sometimes I feel that the burden is to heavy for me to carry on my shoulders.
My mother has not heard from her mother in Portugal for over 4 weeks. She conveys greetings from my uncle Theo, my father’s brother, who immigrated to Equador. She reminds me again to try at get in touch with Gisela Warburg.

My mother is disappointed that again they were not on the list for leaving for Palestine. She asks after all of us and wants to know about my work in looking after a young child of a year and a half. My father is too tired in the evening to write, so the letter goes off without him adding something. (Soon after it became impossible to leave Germany)




Meine Mutter ist beunruhigt da sie keine Post von meiner Schwester hat. Meine Eltern erhielten eine Bestätigung für eine Sondervorbereitung nach Palästina. Da sie alle Papiere fertig haben, hoffen sie einem Transport der Nach Palästina geht zugestellt zu werden, denn sie müssen nun so bald wie möglich weg. Es fehlt ihnen noch etwas Geld.

Meine Mutter fragt ob ich Geld für sie auftreiben könnte oder jemanden um Rat fragen kann. Wie Schade dass sie ihre Violine nicht meinem Bruder mitgegeben hat. Jetzt muss sie sie zurück lassen. Sei gescheit und nimm alles wahr was dir zum Lernen geboten ist. Wie schön war der vergangene Pesach abend. Dies Jahr sind meineEltern ganz alleine. Meine Mutter ist eingeschlafen und mein Vater schreibt weiter. Er hat gerade „Nacht und Morgen“ von dem selben Autor wie „Die letzten Tage von Pompey“ gelesen

Meine Mutter ist wieder munter und fragt ob ich Beziehungen zu Gisela Warburg habe. Vielleicht könnte sie behilflich sein die nötigen $200 aufzubringen die noch für die Fahrt notwendig sind. Jetzt weisst du was mich ausser der Sehnsucht nach euch noch beschäftigt. Meine Mutter denkt, mal bricht sie unter der ihr aufgebürdeten Last zusammen.
Meine Mutter hat seit vier Wochen nichts mehr aus Portugal von meiner Grossmutter gehört. Sie sendet Grüsse von meinem Onkel (Bruder meines Vaters) aus Equador . Sie erinnert mich nocheinmal daran mich mit Gisela Warburg in Verbindung zu setzen um Hilfe zu suchen.
Meine Mutter ist bitter entäuscht dass sie auch dieses mal wieder nicht auf der Liste derer waren die nach Palästina reisten.Sie fragt nach uns allen und möchte mehr über von mich erfahren, über meine Arbeit mit dem Kleinen ein und einhalben Jahre alten Kind auf dass ich aufpasse. Mein Vater ist am abend zu müde um anzuschreiben.
(Unmittelbar nach diesem Datum war es nicht mehr möglich aus Deutschland heraus zu kommen)

כשחזרנו משמיעת מגילת אסתר מצאנו את מכתבך ומאד שמחנו. לפני שבוע אשרו לנו הכשרה מיוחדת. הלכנו לבדיקה רפואית, לצילום, ולבסוף לקהילה בכדי לקבל את הדרכונים. דודה בטי שלחה את רוב הכסף שנחוץ לנו ליציאה וליתר הכסף כתבתי שוב לבני דודים. עכשיו צריך לקוות שנהיה גם על רשימת הטרנספורט, כך שאם מפליגה אונייה נוכל לצאת. אולי תוכלי את להתייעץ עם משהוא כיצד לעזור לנו? לא נוכל לגייס פעם נוספת כספים לממן נסיעה אחרת. עכשיו כשיש בידינו את כל הניירות, אנחנו חייבים לעזוב תוך מספר שבועות. אבא עבד בחודשי החורף בניקיון רחובות, זה לא היה לו קל בכלל. האם תוכלי ליצור קשר עם גיזלה וורבורג? אולי בעזרתה תוכלי לחפש דרך לגיס עבורנו את 200$ החסרים לנו בכדי לצאת לדרך. אז אולי יהיה לנו סיכוי טוב יותר.

עכשיו את יודעת מה מעסיק אותי יומם ולילה הגעגועים אליכם, ילדינו היקרים. לשאת בעול כה גדול לא קל בכלל, ולפעמים נדמה לי שאני נשברת תחת עול כה כבד.

בן דוד באמריקה מובטל ואינו יכול לעזור לנו. תנסי להשיג את גיזלה ורבורג.

(הבת דודה של אמא בשוויצריה כותבת שלמרות שכל כספם עדיין נמצא בגרמניה, הם מנועים מלהשתמש בו).