.....
need for us to keep peace among us children, irrespective of our affiliation. My mother wrote a repeat request for the urgency to find employment for them in My mother thinks that I should have a higher aim. By strengthening the religious aspect in the general youth movement rather than deserting it for a religious youth movement. To be a pioneer is not easy, but was that not what I wanted to be. She thinks that with all my personal worries I might have forgotten to worry about my parent’s fate.
My mother begs me again to try and find somebody who would employ at least my father in order to get a permit for him, and then he would try to get a place for my mother. She does not want to have to go to
she has heard only bad reports.My father has just found out that the box and suitcase that they had sent off to me, is still standing at the transport depot. My father went there to tell them off. My sister is still not on the list to go to
By not answering all their questions I make my mother very sad. My parents do not like what is going on in your place.
My father joins my mother, in that they are both firm in their opinion that it would be best for me to remain in the central Zionist youth movement I grew up in.
Ein langer Brief meiner Mutter in dem sie sehr energisch versucht mir zu erklären das ich nicht von meinem Jugendbund „Habonim“ in den religiösen Bund wechseln sollte. Sie ist der Meinung dass unter uns Ruhe herrschen sollte.
Meine Mutter wiederholt die Bitte
Meine Mutter meint, dass es für
Fahnenflüchtig zu werden, sollte ich zuschauen dass man seine Religion überall ausüben kann, egal in welchem Bund man ist. Pionier zu sein ist sicher nicht leicht, aber das wollte ich doch sein. Sie hat Angst dass ich über meine eigenen Sorgen das Schiksal meiner Eltern vergessen könnte.Meine Mutter wendet sich wieder an
Meine Eltern haben gerade festgestellt, dass der Koffer und die Kiste noch immer auf Lager liegen. Mein Vater will hingehen und zum Rechten
sehen. Meine Schwester ist immer noch nicht auf der Liste yur Abreise. Unterdessen nimmt sie English Unterricht. Am Tag davor war sie zu einer Shabbath Feier. Der Rabbi sprach über das Wochenfest(Shavuoth)
Meine Eltern haben schon zweimal nach
אורזולה היקרה שלי,
מכתבך מתאריך 12 במאי הוציא אותנו לגמרי משווי משקל שלנו, עד כדי כך שבמשך שני לילות בכלל לא יכולתי לישון, אלא כל הזמן רק חשבתי כיצד להתייחס לשאלה שאת רוצה לעזוב את התנועה (הבונים) שלך ולעבור לבח"ד (בני עקיבא) , וזה למעננו ובמיוחד למענך. ואז החלטתי לרדת לעומק הבעייה. לתדהמתי גיליתי דברים שבמקצת מצדיקים את צעדיך.
ילדתי היקרה שלי, מי זאת שבהתמדה חינכה אתכם בדרך הדתית? במצפון נקי אוכל לאמור שזו הייתי אני, האימא שלכם. מי אם לא אני בקשה מכם להימנע מלעשות את שעורי הבית שלכם בשבת, לא לעסוק במלאכות למיניהן או לרכב על האופנים בשבת.
אצלכם בוויטינגהם המצב נהיה בלתי נסבל. מספרים שלא רק שהיו התקוטטויות בין הילדים אלא גם בין המדריכים, בו בזמן שהם היו צריכים לשמש לכם לדוגמא. ההנהלה החליטה לשים קץ למצב זה בקרוב. אצלכם חייב להיות שקט ושלום. לשם כך יגיע אליכם מהמבורג מדריך מהבח"ד - ומברלין יגיע מדריך ממכבי הצעיר. בעתיד, גם בתנועה לא דתית יינתן לחניכים דתיים אפשרויות לתת ביטוי לרגש הדתי שלהם. ובזה ניתן להשיג יותר, מאשר אם ילדה כמוך עוברת מתנועת הבונים לתנועת בח"ד. עבורך יש מטרה גבוהה יותר, לחזק את היכולת לתת ביטוי לרגש הדתי בתוך הבונים, ולא לעזוב או לברוח מאחריות זאת. דרך של חלוצה היא מלאת קוצים וקשה. הרי רצינו להיות חלוצים! ודאי זכורה לך השיחה שהייתה בינינו כאשר חזרת ממחנה הקיץ בבלנקנזה. ילדתי, גם היום אני עומדת על דעתי ומבקשת באהבה אך בחוזקה: על תעזבי את תנועת הבונים. אולי - ובודאי לאחר שנים רבות תאמרי שצדקתי. זו, דרך אגב, גם דעתה של רחה פרייאר. ובכן ילדתי היקרה והאמיצה, תנסי את להבין את עמדתי שזו גם עמדת אבא, תקבלי את עצתנו שניתנת לך מתוך רצון טוב.
תמסרי לי בקביעות כיצד העניינים מתנהלים ותוציאי כל ספק מנשמתך הצעירה. תישארי כפי שאת נערה טובה ודתית, ותשמרי על שמחת חיים, שמחת נעורים ועל החריצות שלך. וכך תשתלבי באופן מכובד בשורות חלוצי ישראל.
אורזולה, תראי את ההבדל בינך ובינינו: לך מעבר לבעיות האישיות שלך שכחת לגמרי שיש לך עוד את הדאגה הגדולה, מה יהיה עם הוריך אשר זקוקים לעזרתך כעת יותר מאי פעם. אנחנו לעומת זאת, למרות דאגותינו העצומות והפחד מפני עתידינו, מודאגים יומם וליל. עבר שבוע לאחר שבוע ואין אנו רואים מוצא עבורנו מלבד להזמין מקום באונייה לשנגחאי. לפניות חוזרות ונשנות לא קבלתי כלל תשובות , ומאנגליה תשובות שליליות בלבד.
אם את לא תנסי בכל כוחותיך להצילנו אז אנו הולכים לקראת סופנו המר בוודאות מוחלטת.
בכדי להגיע לאנגליה קיימות עבורנו האפשרויות הבאות:
1. כזוג משרתים אבא כשרת ואני כעוזרת בית וטבחית. 2. שאיזה ארגון ייתן ערבות עבור אבא. מיד עם בואו יהיה מוכן לדאוג לעצמו, כך שאיש לא יצטרך לתת לו אגורה מכספו. במידה ואבא יצליח להגיע לאנגליה, לא יהיה זה קשה בשבילי לקבל משרה במשק בית כלשהוא ואז אבא יכול מיד להחזיר את הערבות לבעליו. כל זה רק עניין של בירוקרטיה.
כך היינו יכולים לשרוד עד שאחיך יוכל לדרוש סרטיפיקטים עבורנו. אם נגיע לשנגחאי, לעולם לא נוכל לגייס את הכסף הנדרש בכדי להגיע לארץ ישראל. הדיווחים משנגחאי אינם מעודדים כלל.
מסבתא בפורטוגל שמענו שהיא שמחה לקבל את מכתביך, אך אין לה כסף לבולים בכדי לענות לך. גם לנו היא רק כותבת על גבי גלויות תשובה שאנו שולחים אליה. דודה אנני באמריקה גם כתבה, אף היא מחוסרת עבודה. אחיך כותב ומציע לנו לנסות להגיע למצרים. אבל כיצד ?
שלחתי לך את ספרי האהוב " פאוסט" של גתה.. הארגז והמזוודה ששלחנו אליך עדיין לא יצאו לדרך. אבא הלך לברר מדוע.
האח של חברתך יצא אתמול עם טרנספורט של כמאה ילדים לאנגליה ויגיע בקרוב אליכם. זה הטרנספורט השני החודש, ואחותך שוב לא הייתה על הרשימה למרות שכל הניירות כבר סודרו. אולי בטרנספורט הבא. היא לומדת אנגלית שלוש פעם בשבוע ומתקדמת יפה. אתמול חגגנו עונג שבת משעה חמש ועד שעה שבע בבית הספר שלה, רב נחמד מהמבורג ארגן את זה. הנושא היה "שבועות" ולאחר מכן שרו ורקדו. שם אחותך פגשה את החבר שלה, אלי פכלר, שגם הוא כבר נסע ויגיע אליכם בימים הקרובים. אמנם כתבתי רבות אבל עכשיו עוד הודעה עצובה. דודה מרטה פילכנפלד נפטרה ביום שני וההלוויה הייתה ביום רביעי. תהיי בריאה ילדתי ותכתבי בקרוב ובפרוטרוט. ד"ש ונשיקות מהלב שלום חם אימא הנאמנה שלך .
